כ"א חשוון, תשס"ז 12.11.2006
מהותה של הרייקי
הרייקי כיום היא נחלתם של רבים מאוד מאיתנו ומשפחת הרייקי בעולם כולו רק הולכת וגדלה מיום ליום. למן הרגע בו נתקבלה לראשונה על ידי ד"ר מיקאו אוסואי ועד עצם היום הזה היא חוללה פלאים לא רק בבני האדם אלא גם ובעיקר בסובב אותם.
אני מאמינה שמהותה של הרייקי, קרי המהות האוניברסאלית של אהבת היקום כפי שקיבל אותה ד"ר מיקאו אוסואי ביפן בשלהי המאה התשע עשרה, היא אותה המהות של אנרגיית החיים עליה מדבר ג'יימס רדפילד בספריו "הנבואה השמיימית"* ו"התובנה העשירית"**. וכשזו שלמה – כליל היופי שורר בה ובסביבתה, וכשהיא מושלמת גם האדם מאוזן ומושלם וגם סביבתו ובני ביתו שלמים ומאוזנים ובריאים.
קיבלנו אהבה קוסמית ובמקום ליהנות ממנה כמות שהיא, במקום לקבל את התבנית המלאה והמושלמת, כל אחד כפי יכולתו להכילה ולכיילה בקרבו, עצבנו אותה וכופפנו אותה כפי רצונותינו והבנתנו הליניאריים והפרגמטיים את החיים עצמם.
אנו פרגמטיים וליניאריים כי כך נולדנו, כי כך הוטבעה בנו ההטבעה הקוסמית. ומכאן גם הדואליות שבנו, דואליות שתמיד מחפשת את הדבר והיפוכו, את הדבר והמשלים לו. אך לא תמיד כך הם הדברים, לא תמיד הדברים במקורם הם כפי שאנו רואים או מבינים זאת.
כיום אני מבינה את הצורך האנושי הזה לערוך שינויים בכל מה שרואות עינינו. זה לגיטימי לחלוטין כי זה מוטבע בנו, כי זה מתאים לנו ולצרכים ההישרדותיים והאישיים שלנו; אך מדוע לא לקבל את הדבר השלם ולומר תודה?? מדוע לא לקחת את המהות הקוסמית הטהורה כמות שהיא ואיתה לעבוד ואיתה להתמודד??
אדם שנחשף אל הרוח, אל החוויה הרוחנית, מטבע הדברים שיראה ויחווה אותה כפי יכולתו, כפי תובנתו. כל אחד מעמיק חוויה זו בדרכו שלו, וכל אחד מאיתנו חושף עצמו לעוד ועוד דרכי עבודה
ושיטות פעולה שמקלים את החוויה הרוחנית, שכן זו דורשת מכולנו תעצומות רוח ונפש ודעת והכרה רבים עד מאוד.
בשל כך, כיום גם ברור לי לחלוטין מדוע כל אחד ואחד ממעצבי הדרכים הרוחניים השונים פעלו כפי שפעלו. לא משנה בכלל מי הן הנפשות הפועלות, אך העובדה היא שהרייקי כפי שקיבל אותה אוסואי על הר קוראמה שביפן שינתה פניה עוד בהיותו בחיים, וכבר לא היתה עוד התבנית הרייקי הקיומית המקורית כפי שנתקבלה במקור.
כל מי שנחשף לתדרים אלו של אהבת היקום מצא לנכון לשנות, להוסיף או לגרוע, עד כי נוצר הצורך לעגן אותן בזכויות יוצרים, עד כי היה צורך "לחנוק" אותן במסגרת ותבנית לא להן – וכל זאת על מנת לשמר את המקוריות, וכל זאת על מנת לשמור על אמות מידה וטיפול אחידים – שזה לכשעצמו, בראייה אנושית גרידא, לגיטימי לחלוטין, אך בדיעבד, בראייתי הסובייקטיבית לחלוטין, מיותר בהחלט.
אמרתי "לחנוק" כי מאימתי שייכת אנרגיה קוסמית נעלה לאדם כלשהו???
אמרתי "לחנוק" כי מאימתי אנרגיה קוסמית אוניברסאלית היא נחלה פרטית של אדם זה או אחר?!?
אני מאמינה כי כל זה לא היה קורה לולא קיבלנו את המהות הקיומית של אהבת היקום כפי שהיא, לולא עבדנו עמה והיכלנו וכיילנו אותה בקרבנו ובגופנו כפי שיכולנו, כמות שהיא.
הצורך הזה שלנו לעגן כל דבר שאנו מקבלים בזכויות יוצרים, הצורך הזה שלנו פן ייקחו את שקיבלנו כמתנת יקום ו"חלילה" יֵשנו משהו הוא הרי תוצר ישיר של היותנו פרגמטיים וליניאריים, של היותנו דואליים, וכן, אולי גם חמדניים במידה רבה מאוד.
אהבת היקום היא נצחית ואין אנו בני האדם יכולים או רשאים לשייך אותה לזרם אמונה זה או אחר, או לחלופין לשייך אותה לנו. היא אוניברסאלית. היא שלמה וטהורה כמות שקיבלנו אותה, קרי בתבנית ___________________________________________________________________
* רדפילד, ג'יימס. הנבואה השמימית. Satori Publishing. Hoover. Al. USA 1993.
תרגום לעברית: אופוס הוצאה לאור בע"מ. 1994.
** רדפילד, ג'יימס. התובנה העשירית. Warner Books Inc. New York. USA. 1996.
תרגום לעברית: אופוס הוצאה לאור בע"מ, 1996.
היקום המקורית כפי שהיא שבה אל הכוכב הכחול ולא כמו שנהגנו – שינינו וכופפנו אותה לצורכנו שלנו.
מכאן גם התובנה שלי כי אין רייקי יהודי כמו שאין רייקי טיבטי, או הודי, או יפני, או אפילו מערבי.
חלילה לי מלפגוע בתרבות זו או אחרת, באמונה זו או אחרת, כבודם של כל תרבות ואמונה במקומו מונח. אלא שהשפעות תרבותיות אלו והשפעות האמונה שלנו הן שהובילו אותנו ליצור במו ידנו שיטות עבודה שונות שתעגנה את האנרגיה האוניברסלית בתוך אמות המידה של האמונה ושל התרבות שמהן באנו – ולא משנה אם אנו יהודים או יפנים או הודים או טיבטים או מערביים. השיטה משויכת התרבות היא אשר נתנה את השמות השונים לרייקי כפי שאנו מבינים אותם כיום, בלא שנבחין שבפועל אנו מתעלים בדיוק את אותה האנרגיה הקוסמית האוניברסאלית, את אותה אנרגיית החיים המזינה כל כוכב וכוכב על פני אדמות היקום כולו. זהו הפרגמטיזם האנושי בהא הידיעה.
אל התובנה הזו הגעתי דווקא לאחר דיון סוער בפורום "אמא-אדמה" כאשר עלה שוב נושא הדיון על "האם קיים רייקי יהודי?". וגם כאשר הבנתי את מקור ההסתייגות היהודית באשר ל "ל"ב נתיבות יקום", עדיין לא היה לי ברור מדוע יש צורך להוסיף לשיטה הקיימת כבר סמלים שמזוהים עם הדת היהודית. אם כבר נתקבלה תבנית הרייקי על כל סמליה בקרב תרבויות הארץ, למה דווקא אצלנו יש עוד צורך לעגן זאת בסמלים נוספים פרי התוצר ההווי התרבותי והדתי שלנו?!? ראיתי זאת חסר כל טעם ובאותה תקופה לא יכולתי ממש לשים את האצבע על הסיבה עצמה.
ואז הבינותי. אין אומרים בלשוננו – אז נפל לי האסימון. ותוך כדי הדיון שלקח כמה ימים, מטבע היותו מנוהל בפורום אינטרנטי, הבנתי עד כמה עקר וטפל הוא הויכוח כולו, הבנתי עד כמה חסר כל ערך ממשי הוא לנו וליקום להמשיך בכלל להתווכח ולדון בעניין.
אנו משתמשים באנרגיה שלנו על מנת להוכיח לנו ולאחרים עד כמה אנו צודקים ואחרים לא. ואנו כל כך שקועים בעניין עד שאנו לא רואים שלמעשה אנו נמצאים רחוק מאוד מאותה אנרגיית חיים, שהיא בכלל לא נמצאת שם, בשבילנו.
זהו הויכוח או המאבק על האנרגיה כפי שמתאר אותה רדפילד בתובנה הרבעית אותה הוא מציג בספרו*. זהו ויכוח טפל כי בלא שנבחין, במקום לשלב ידיים ולקבל את אנרגיית החיים האוניברסאלית כמות שהיא, במקום להשתמש ביכולות הפנימיות שבנו אותן למדנו להכיר במגע שלנו עם האנרגיה הקוסמית הנהדרת הזו, העדפנו לכופף אותה כפי תרבותנו, דתנו ואמנותנו, ולא נטענו בעצמנו את אותה אהבה וחמלה שאותם היא נושאת עמה לכל מקום ואדם, לכל חי וצומח וסלע.
כי כשנעשה זאת נהיה במלוא האיזון הפנימי המלא שלנו, לא רק עם עצמנו, כי אם גם עם סביבתנו, בני ביתנו, אדמתנו, ארץ כולה.
כי כשנשלים עם היותנו אחד עם אנרגיית היקום כל החיים הגשמיים שלנו, כל דרך החיים שלנו, יקבלו מימד ונופך אחרים לגמרי.
טמונים בנו כוח ועוצמה אדירים. יש ביכולותינו פשוט לגעת בהם ולהיות שם, כל אחד עם יכולותיו שלו להכיל ולכייל אותם. נכון שזה תובע מאיתנו ניקוי פנימי עמוק בכל רובדי הקיום שלנו – פיסי, רגשי, מנטלי ורוחני – אך אם רק ניקח את מה שאנו יכולים לקחת ברגע נתון מסוים בחיינו ונטמיע אותו בהווייתנו באופן התנהגותנו והישרדותנו האנושיים, אם רק נבין שאנרגיה זו, בין אם היא נתקבלה ביפן או בטיבט או בכל מקום אחר בעולם כולו, אחת היא, ומקורה ומהותה הם מקור כל המקורות, אם רק באמת ובתמים נבין זאת ביושר וביושרה הכי פנימיים וכנים שלנו, הרי שנדע גם כי המקור הפנימי שבנו, הניצוץ האלוהי הטמון בכל אחד מאיתנו, אחד הוא, אחד ויחיד הוא, ושאין זה משנה כמה בני אדם קיימים על פני ארץ כולה, אנרגיית החיים האוניברסלית נמצאת שם זמינה ופתוחה וקיימת לכל – "רק הושט ידך וגע בה", היא שם בשבילך; שלא משנה כמה מיליונים של בני אדם אנו על פני הכוכב הכחול היפהפה הזה, היא כאן בשביל כולם והיא שווה בשביל כולם והיא אחת בשביל כולם!
____________________________________________________________________
* רדפילד, ג'יימס. הנבואה השמימית. שם. עמודים 62-79.
© כל הזכויות שמורות לרחל גוטמן.
מורה רוחנית ומורה לרייקי.
נייד: 052-2331059
בטעינה...